לא יודע איך הבנת את זה
היוצר אמור להרגיש את היצירה של עצמו קודם כל, אחרי זה היצירה עוברת לרשות הצופה שמרגיש ממנה (או שלא) את אותה התחושה (או שלא)...
 
ולגבי מה שכתבת לגבי החוקים, נדיר שהאמנים הגדולים עבדו ועובדים על פי חוקים, הם עובדים לפי תחושה פנימית ואז באים חוקרים ומוצאים חוקיות ואז רבים אחרים הופכים לחקיינים או לאומנים (עם וו), הם יכולים ליצור יצירות נאות אך הם לעולם לא מצאו את הקול הפנימי האישי של עצמם, את מקור היצירתיות, ולכן לא באמת מפתחים משהו מקורי... אני מאמין שזה משהו שאפשר להפתח אליו לאט לאט ולמצוא אותו בתוך עצמנו, לכל אחד יש קול אישי משלו, אישית אני רק בשלבים התחלתיים של התהליך הזה, כך לפחות נדמה לי... החוקים יכולים לשמש איזה בסיס להסתכלות ולימוד אבל אי אפשר באמת לפרוט אמנות לחוקים, על האמן לפקוח את עיניו (החיצוניות והפנימיות) ולראות בעצמו, ההולך רק על פי חוקים הוא כנראה עיוור.