פרופיל אמן – אייל חירורג

[יעלקר]

פרופיל אמן – אייל חירורג​

מאי 18, 2024
אייל חירורג הוא מאייר ואנימטור, בוגר “בצלאל”. עבודותיו האחרונות הן באיור סדרת הספרים “מי רוצה כוח על?” מאת שירי צוק (הוצאת “סיגליות”), שבמסגרה פורסם לאחרונה הספר השלישי “כשבכר ברח”. חירורג הוא האמן השישים בפרויקט “פרופיל אמן“, שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

כריכת הספר החדש (יח”צ)
שלום אייל! ספר לנו על דרכך כמאייר ספרי ילדים – האם זה היה מסלול טבעי עבורך כיוצר?

מאחר ואני מצייר מאז שאני זוכר את עצמי (אביך את עצמי ואציין כי תמונות שלי כתינוק הלבוש בחיתול ומקשקש עיגולים על הרצפה, מוכיחות שעשיתי זאת עוד מלפני שלמדתי ללכת) – איור ספרים בהחלט היה נתיב טבעי במסלול המקצועי שלי.

מגיל צעיר, רבים מהציורים שלי היו של דמויות מתוך סרטים מצוירים שצפיתי בהם, או מתוך איורים בספרים שאהבתי. בהמשך איירתי את עיתון בית הספר שלמדתי בו, ובגיל חמש-עשרה גם ציירתי כמה קומיקסים שגיבוריהם היו אני וחבריי הקרובים.

הספר הראשון שאיירתי ויצא לאור היה “מה מטריה עושה כשחמסין?” מאת רמי דדוש בהוצאת “נוצה” משנת 2009, עליו עמלתי כחצי שנה במהלך שירותי הצבאי.

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עליך?

האמן שהשפיע על האופן שבו אני מצייר, ובמיוחד על האופן בו אני מאייר את הדמויות ב”מי רוצה כוח-על?” הוא בראש ובראשונה אורי פינק, הקומיקסאי הישראלי שיצר את סדרת הקומיקס “זבנג” ונספחיה. הושפעתי רבות גם מ”משפחת סימפסון” של מאט גריינינג, סרטי “וולט דיסני” ו”האחים וורנר”, בהם צפיתי שוב ושוב בתור ילד ומהם שאבתי חלק נכבד מעולם הדמיון שלי.

שתף אותנו בכמה מספרי הילדות האהובים עליך. האם בתור ילד הפן הוויזואלי של הסיפור היה חשוב לך במיוחד, משך את תשומת לבך?

הפן הוויזואלי היה המשמעותי לי ביותר בכל הנוגע לספרים בתור ילד. אחד הספרים שתפסו את עיני והשפיעו עליי במיוחד היה “ספר משתולל” מאת חיה שנהב עם איורים של גיורא כרמי בהוצאת “עם עובד”, ובעותק שנמצא בבית הוריי עדיין ישנם קשקושים של דמויות הספר שהוספתי בהתלהבותי ובחוצפתי (גם מקירות הבית לא חסכתי, אבל את אלו כיסו שכבות הצבע לאורך השנים).

ספר נוסף שהשפיע עליי מאוד מבחינה חזותית היה “חצי חלום” מאת עודד בורלא בהוצאת “רוניגל”. אסופת הסיפורים הקצרים המלווים ברישומיו המפורטים ומלאי ההבעה של בורלא נתנו לי זוית נוספת לאופן הייצוג של רגשות אנושיים בדמויות מן עולם החי.

כיצד עיצבת את העולם הוויזואלי של ספרי הסדרה “מי רוצה כוח על?”

כאשר פנתה אליי שירי צוק לראשונה ושאלה אם אהיה מוכן לנסות להכין דוגמה לעיצוב דמות ולסצינה מתוך הטיוטא של הספר הראשון בסדרה, הייתי שקוע עמוק בתוך פרויקט אחר (הנפשת דמויות בסרט האנימציה “איפה אנה פרנק?” בבימויו של ארי פולמן), אבל הבנתי שיש פה פוטנציאל להגשמת חלום – איור סדרת ספרי ילדים לגמרי בעצמי, עם חופש יצירתי כמעט מוחלט; על כן, הבטחתי לעצמי שאמציא דמויות שכיף לי לצייר ושבאות לי בטבעיות, ובמידה ושירי לא תהיה מרוצה – לא אקח על עצמי את הפרויקט.

התוצאה היתה מעבר לציפיותיי. שירי התאהבה מיידית בסקיצות הראשוניות של גיגי (אחד מגיבורי הספר) ושל האיור לפרק 15 ב”מי רוצה כוח-על? 1 – ההתחלה” (גיבורי הספר עומדים אל מול דב קוטב אימתני), ולמעשה אותם איורים נכנסו לספר כמעט ללא שינוי – וכך גם רוב הסקיצות שציירתי בהמשך, כשהחלטנו לצאת למסע המשותף ביחד.

בשונה מאיור לפיקצ’רבוק הסדרה “מי רוצה כוח על?” מיועדת לקהל בוגר יותר: נוער צעיר. בנוסף, מדובר בסדרת ספרים ולא בספר יחיד. כיצד שני הפרמטרים הללו השפיעו על עבודתך בעיצוב הדמויות, בגישה הסגנונית?

לדעתי, אופן העיצוב והמיקומים של האיורים בספר המיועד לנוער צעיר נובעים בעיקר משיקולים כלכליים – גם בשל סטנדרטים קיימים לגבי צורת העיצוב המקובלת בשוק הספרים כיום, וגם בשל עלות העבודה על האיורים (לצייר איור בשחור-לבן לוקח פחות זמן מאשר איור צבעוני, ועל כן כלל האיורים בספר מלבד הכריכה הם ללא צבע).

נקודת ההתייחסות העיקרית שהיתה לי בהקשר זה, היתה האיורים של מרי גראנפרה להוצאה המתורגמת של סדרת ספרי “הארי פוטר” מאת ג’. קיי. רולינג; איורים בשחור-לבן המצויירים בסגנון ריאליסטי יחסית, המעטרים את כותרות הפרקים ומתארים סצינות הלקוחות מתוך התרחשותן בהתאמה – ואילו על הכריכה מתואר איור צבעוני של סצינה דרמטית ומפורטת עם גיבורי הספר, וששואף להכיל בתוכו רמזים שונים על ארועים ודמויות משמעותיות מתוך העלילה.

בסדרות ספרים חשוב לשמור על אחידות מבחינת הדמויות והאפיון הוויזואלי. כיצד שמרת על אחידות זו ובכל זאת יצרת ייחודיות מסוימת לכל ספר, וגם דאגת שלא ישעמם לך לחזור לאותן דמויות?

בכל פעם שאני ניגש לצייר סקיצה לאחד מהאיורים, אני אוסף כמה שיותר נקודות ייחוס שיעזרו לי ליצור את הדימוי המדויק שאני מעוניין בו, ועם זאת להצליח לשמור על אחידות עם עיצוב הדמויות והקו הסגנוני שנוצר במהלך העבודה על הסדרה; לרוב מדובר באיורים קיימים שכבר יצרתי, ואני נעזר באיורים של הדמויות השונות כדי להתאים להן את הזווית החדשה שאני עובד עליה; לעתים אני נעזר גם בדימויים מתוך סרטים וספרים שונים, המתארים פוזה מסוימת שאני מעוניין “להלביש” על אחת מהדמויות.

בנוסף, יצרתי מעין פוזה איקונית לחלק מהדמויות, שחוזרות בסצנות שונות במהלך הסדרה ועוזרות להדגיש את האופי שלה ו/או את כוח-העל המיוחס לה; כך, למשל, ציירתי בספר הראשון את דיצה בפוזת איגרוף מכה בטעות את ליה מלכת השכבה, ובספר השני ציירתי אותה בפוזה דומה – אך הפעם, מצילה את אוולין המורה לצרפתית מהכשת נחש.

סדרת “מי רוצה כוח על?” משלבת הרבה מאוד אקשן והומור – האם התחשבת בכך בעבודת האיור שלך?

לא רק שסדרת הספרים משלבת הרבה אקשן והומור – בעיניי, אלו הם שני עמודי התווך העיקריים שמגדירים אותה, וטוב שכך – כי אני רק מרוויח מכל העניין כאשר אני ניגש לצייר את גיגי בפוזת קראטה לבוש במדי שף וגלגיליות, למשל; או את בכר, המורה המרושע ללשון בתור שממית המאויימת להימעך על ידי משקולת; או את צלילה, מנהלת בית הספר מדגמנת לליאונרדו דה וינצ’י שמפסל אותה בלחם… בזכות חוש ההומור המשובח של שירי אני נזכר בכל פעם מחדש כמה אני נהנה לצייר את הדמויות והעלילות המופרכות שלהן.

אנא בחר איור שאהוב עליך במיוחד מהספר החדש, וספר לנו מדוע.

אחד האיורים המורכבים ביותר בספר החדש, ושדרש ממני חשיבה מרובה על אופן בניית הקומפוזיציה שלו, היה האיור לפרק 10 המתאר את מסיבת ההפתעה לדיצה. האיור מכיל הרבה דמויות, שברגע אחד קצר כל אחת מהן מספרת לנו משהו אחר על ההתרחשות: גיגי וצלילה קופצים משני הצדדים וצועקים “הפתעה!” לכיוון מפתן הדלת בו עומדים שולץ (שבטוח שההפתעה היא לכבודו) ויואש (שמביט על דיצה ולא מבין מה קרה) העומדים משני צידיה של דיצה (שיום ההולדת שלה מזכיר לה את מות אמה). אני מרגיש שהאיור הזה ממחיש איכות שאני מאוד אוהב בכתיבה של שירי, והיא היכולת לרכך ולהנגיש באמצעות הומור ורגישות גם נושאים מורכבים כמו עצב ואובדן.

האם יש פרויקטים נוספים שאתה עובד עליהם ותרצה לשתף אותנו?

בימים אלו אני מאייר ואנימטור עבור משחק “Match Masters” של חברת Candivore בתל אביב, ובנוסף אני עובד מדי פעם עם המעצבת עדי אנה טלז’ינסקי, שיוצרת ומפיקה את תלבושות התוכנית “הזמר במסיכה” (ואחראית על פרויקטים נוספים, כגון מתנפחים ענקיים כתחפושות לבניינים בחג פורים עבור עיריית ירושלים, ותערוכת “חיות הפלא ממוזרזיבר” של הספארי ברמת גן).

מהו פרויקט החלומות שלך?

בשנה שעברה השלמתי “טיזר” קצר לסרט אנימציה קצר שיצרתי עם התסריטאי יונתן בלומנפלד ובסיועו של המיזם לקולנוע וטלוויזיה של ירושלים, המתאר קוסם רחוב מזדקן וכושל שזמנו עבר, המופיע את הופעת חייו אל מול מצלמת אבטחה המתעוררת לחיים מולו בסמטה שכוחת-אל בירושלים.

זה בהחלט חלום שיש לי ואני מקווה שיבוא יום ואצליח לגייס את הכוחות והמשאבים ליצור ולהפיק את הסרט המלא… בינתיים אני בהודיה גדולה על שפע היצירה והטוב שיש בחיי, שאינם מובנים מאליהם כלל וכלל.

הפנקס כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים